אדם אחד הרבה אנשים,שׂכֶל אחד מַחשבות שחושבים.
מוחות מהלכים ,מוֹחים.
מוחות מהלכים ,מוֹחים.
מי ,למה הם מוחים הרבה אנשים?
מוּל עצמם? מול קוֹנַם?
מהלכים פשוט מהלכים,
מסתכלים זה לזה בפרצוף ,כמעט מחייכים.
על מה חושבים? על עצמם.
הרכבת הקלה טסה בציר יפו, חולפת לצידנו ואנחנו בין מאות אנשים,
מתחלפים, מִשתָנים ,מחייך לכולם והם נמֶסים.
מי הם האנשים ,רגישים האנשים ,מסתכלים,מחכים
שיבוא מישהו ויגאַל אותם.
יגאל ממחשבות שאינן מפסיקות,
מטשטשות עניים ,לעִתים מלחיצוֹת.
הנה מגיע הנה כבר בא
גוֹאֵל אחרוֹן בּבחינת "יחידה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה